תנ"ך על הפרק - דברים ח

מאת: ר' אליהו בן שלמה זלמן ,

כל המצוה. אמרו בספרי שיעשו כל המצות בשלימות. ולמעלה נאמר שמיעה והוא לימוד שנא' עקב תשמעון. ועתה אמר תשמרון לעשות. ושמירה היא לחזור שיהי' תלמודו בידו. ולעשות. היא עשיית המצוה בפועל. ואמר תשמרון לעשות. שיחזרו ע״מ לעשות. ואמר למען תחיון. כי עיקר קיום המצות תלוי בארץ רק עתה מחוייב כל אדם לשנות ולידע עשיית המצות אשר יצטרך לעשותם כשיבוא לארץ וא״ת מה לנו לחזור כל הימים. כאשר נבוא לא״י אז נחזור לעשות על זה אמר למען תחיון בזכות שתחזרו ותלמדו בח״ל. ורביתם. תפרו ותרבו בזכות התורה. וירשתם את הארץ. בזכותה. ולביאת הארץ צריך ג' דברים. א' הכנה לצאת מח״ל. ב' הדרך אשר ילך. ג' הביאה לא״י וכנגדן אמר למען תחיון ורביתם בשביל הכנה לצאת. ובאתם. כנגד הדרך. וירשתם. כנגד הביאה:וזכרת וגו'. רמז שהוליכם במטה שנכתב עליו שם המפורש ורמז על מדריגת משה שראה באספקלריא המאירה והוא שם של י״ב ואספקלרי' שאינה מאירה הוא שם כ״ו:למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך. זה כנגד שלשה כתות. רשעים. בינונים. צדיקים. ואמר למען ענתך כנגד הרשעים להכניע יצרם. לנסתך כנגד הבינונים. לדעת את וגו'. כנגד הצדיקים להוציא טובם מלבם אל הפועל לפני עין כל:התשמר מצותיו. הוא קאי על כל הג'. על הבינונים דרך נסיון. והצדיקים להוציא אל הפועל. והרשעים להכניעם:ויענך. כנגד לענותך. וירעבך. כנגד לנסותך כי הנסיון בכל יום הילכו בתורתו אם לא:ויאכלך את המן וגו'. למען הודיעך וגו' כנגד לדעת את אשר בלבבך:שמלתך וגו'. כנגד שלשה מתנות בזכות שלשת הרועים משה ואהרן ומרים. שמלתך לא בלתה. כנגד הבאר שאמרו במדרש שהבאר היה מצחצח גופם שלא היה מעלה זיע ולא בלת' שמלתם. ורגלך לא בצקה. הוא הענן שנ' ואשא אתכם על כנפי נשרים. ויאכלך את המן. הוא המן:וידעת עם וגו' כי כאשר ייסר איש את בנו. לא על צד הנקמה רק מאהבה:ושמרת את מצות ה' אלהיך. ואח״כ ללכת בדרכיו ודרז״ל שהיו להם ספרי ברייתות לאלפים ובירושלמי אמרו בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחכמה ותלמידי ביראה שהיה לומד אצלו דרכי יראה ואח״כ וליראה אתו היא מעלה עליונה ובעבור זה תזכו לשבעה דברים:כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. אוירה טוב יפה נוף אקלים מזוג משוש כל הארץ היפך מ״ש המרגלים שהוציאו דבה רעה ומה היא הרעה ארץ אכלת יושביה אוירה רעה:ארץ נחלי מים וגו'. הוא משובח ביסוד המים כמש״ה אתה בקעת מעין ונחל וגו' נהרות איתן וחשב כאן ג' אלו. נחלי מים. עינת. הם מעין. ותהמת. הם נהרות ההולכים מן תהום וחשב כאן חמשה דברים ארץ חטה וגו' ואח״כ שני דברים ארץ זית שמן ודבש כמו בהטבת ה' נרות ושתי נרות בפ״ע:ארץ חטה ושערה וגו'. המה מיני מזון. ארץ זית שמן ודבש. היא מורכבת מאכילה ושתיה:ארץ אשר לא במסכנת וגו'. הם שאר דברים כולל כל מיני בעלי חיים בקר וצאן וכו'. ארץ אשר אבניה. הוא שבח הארץ ביסוד העפר וארץ טובה משובחת גם באוירה. וגם חשב כאן מעלת דחצ״מ. ארץ אשר אבניה. הוא מעלת הדומם. ארץ אשר לא במסכנת. כוונתו שיאכל פתו עם בשר בהמה ועוף והוא מעלת החי. ארץ חטה ושערה. הוא מעלת הצומח. ואכלת ושבעת וברכת. זה המדבר. כמ״ש (ישעיה א') טוב הארץ תאכלו זכה האדם אוכל את המאכל ואם לאו חרב תאכלו. המאכל אוכל אותו ומפסידו. וברכם שיאכלו טוב הארץ וישבעו:וברכת את ה' אלהיך. שתבלו בטוב ימיכם עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכל מספר ימי חייכם תברכו את ה' אלהיכם:פן תאכל ושבעת ובתים וגו'. הוא כנגד מה שאמר הכתוב שמנת עבית כשית לפי שחלקי האדם הם ארבעה. עצמות ובשר ועור וגידין והם שבעה כי עצמות ומוח שבתוכם הם שנים. בשר ודם שבתוכו הם ג״כ שנים. גידים ורוח הדופק בם הרי ששה. ועור הרי שבעה. וכנגד זה אמר שמנת. בעצמות. כי עוצם השומן והמוח הם בעצמות. עבית בבשר וגידין עד שישימו פימה עלי כסל. כשית. בעור:וכן כאן תאכל ושבעת. במוח וגידין. ובתים טובים תבנה. הם העצמו' שהם בנין של אדם. ובקרך וצאנך. בקר הוא לחרישה ולאכילה. וצאן לגיזה למלבוש. ולחלב לשתיה. והוא מרבה דם ובשר עבטיט. וכסף וזהב ירבה לך. הוא מחזיק את הרוח שבגידין ובא התאוה והרצון לזה מחמת הרוח:וכל אשר לך ירבה. הוא כנגד העור שהוא כלל כל האדם המכסה את כלו וכנגד זה אמר וכל אשר לך ירבה וכנגד זה חשב שבעה שלימות שלהם כמ״ש בזוהר חדש מ״ט בגין דכנסת ישראל בשבעה אשתלימת ובשבעה אתפגימת בשבעה סליקת ובשבעה נחתת והם שבעה דברים. א'. המוציאך מארץ מצרים. ב'. במדבר הגדול. ג'. והנורא. ד'. נחש שרף ועקרב. ה' וצמאון. הוא מקום צמא גם אם יש שם מים אינה מקום לחה וצמאה למטר השמים. ו'. אשר אין מים. ז'. המוציא לך מים וגו'. וחשב שלשה מתנות המוליכך במדבר. על ענני כבוד. המוציא לך מים. היא הבאר. המאכלך מן. הוא המן. למען ענתך. ולמען נסתך. כנגד ויענך. וירעבך. להיטבך. באחריתך. כנגד למען הודיעך וגו':כחי ועצם ידי. כח היא העמל והיגיעה. ועוצם יד. הם העבודה רבה בקר וצאן וחילו:אשר נשבע לאבותיך כיום הזה. הרב אברבנאל פי' כמו שלא תוכל לומר היום הזה שכחך ועוצם ידך עשה לך את גו' כן לא תוכל לאמר זאת לדורות ולפי פירושו הכתוב מסורס ונ״ל כי כיום הזה קאי על השבועה כמ״ש לא בצדקתך ובישר לבבך רק למען השבועה אשר נשבע לאבותיך כי אין לך זכות בעצמך והוא כיום הזה פי' כמו שאתה רואה בעצמך היום הזה.

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך

מאמרים על הפרק

אהבת הארץ

ארץ אשר ה' אלקיך דרש אתה (חלק ב')

מצות הענוה

מאמר על הפרק

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק